עדשות טריפוקליות, EDOF או לייזר: מה ההבדלים בטיפול בפרסביופיה?

כשמחפשים מידע על ניתוח פרסביופיה, נתקלים מהר במונחים מסקרנים: עדשה טריפוקלית, עדשת EDOF, PRELEX, החלפת עדשה שקופה. טכניקות אלה אינן פועלות על אותו חלק בעין כמו Presby-LASIK או Presby-PRK. הנה מה שמבדיל ביניהן, מה מראים המחקרים שפורסמו, ולמה המנתח הוא שמציע את הגישה המתאימה לאחר הבדיקה שלפני הניתוח.

קרנית או עדשה: שתי דרכים לטפל בפרסביופיה

פרסביופיה נגרמת מהזדקנות העדשה הטבעית, הממוקמת מאחורי הקשתית, שמאבדת בהדרגה את יכולתה למקד לקרוב [1]. קיימות שתי משפחות עיקריות של ניתוחים:

• לייזר על הקרנית (Presby-LASIK, Presby-PRK): העדשה נשארת במקומה והקרנית מעוצבת מחדש כדי להגדיל את עומק השדה, באמצעות פרופיל מולטיפוקלי או מיקרו-מונוויז'ן [1]. טכניקות אלה מוצגות בעמוד הטכניקות.
• ניתוח עדשה: העדשה הטבעית מוסרת ומוחלפת בשתל (עדשה מלאכותית המוכנסת לתוך העין). כשהעדשה עדיין שקופה, מדובר בהחלפת עדשה שקופה, או PRELEX; כשהיא עכורה, מדובר בניתוח קטרקט [1, 5].

לשתי הגישות אין אותן התוויות ואין אותם סיכונים. הן אינן מתחרות זו בזו: הן מתאימות למצבים שונים.

העדשות המושתלות שמתקנות פרסביופיה

עדשה מונופוקלית, לעיתים במונוויז'ן

זו העדשה הנפוצה ביותר בניתוחי קטרקט. היא מעניקה ראייה חדה למרחק אחד, בדרך כלל לרחוק; משקפיים נשארים שימושיים לקריאה. גרסה אחת היא לכוון עין אחת לרחוק ואת השנייה מעט יותר לקרוב (מונוויז'ן), לפי אותו עיקרון המתואר במאמר שלנו על מונוויז'ן ופרסביופיה [2].

עדשות מולטיפוקליות: ביפוקליות וטריפוקליות

עדשות אלה מחלקות את האור בין כמה מוקדים: שניים בעדשה ביפוקלית (רחוק וקרוב), שלושה בעדשה טריפוקלית (רחוק, מרחק ביניים וקרוב) [3]. לאחר מכן המוח לומד להשתמש בתמונה החדה המתאימה למרחק שאליו מסתכלים: זו ההסתגלות העצבית, שנמשכת בדרך כלל כמה שבועות.

עדשות EDOF (עומק מוקד מורחב)

במקום כמה מוקדים נפרדים, עדשת EDOF (מאנגלית extended depth of focus) יוצרת מוקד מוארך, שמרחיב את טווח הראייה החדה מהרחוק לכיוון מרחק הביניים. עיקרון זה נועד להפחית את ההילות והסנוור המתוארים בעדשות מולטיפוקליות. עם זאת, דגמים רבים משלבים כמה עקרונות אופטיים, מה שיוצר בלבול מסוים בין הקטגוריות [4].

מה מראים המחקרים

• מולטיפוקלית או מונופוקלית. סקירת Cochrane של 20 ניסויים אקראיים מסיקה שעדשות מולטיפוקליות משפרות את הראייה לקרוב ומפחיתות את הצורך במשקפיים, עם ראייה לרחוק דומה, אך במחיר של הילות וסנוור שכיחים יותר. המחברים מדגישים שהאיזון בין התועלת לאי-הנוחות משתנה מאדם לאדם [2].
• טריפוקלית או EDOF. מטה-אנליזה של 22 מחקרים (2,200 עיניים) מצאה ראייה לקרוב ללא תיקון טובה יותר בממוצע עם עדשות טריפוקליות, ללא הבדל משמעותי בראייה לרחוק, בראיית ביניים, בהילות או בסנוור [6].
• תמונה כוללת. סקירה של סקירות שיטתיות שפורסמה ב-2025 מצביעה על אותו כיוון: ראייה לרחוק דומה בין העדשות, ראייה לקרוב טובה יותר עם המולטיפוקליות, אך יותר הילות וסנוור עם הטריפוקליות והביפוקליות [7].

אף עדשה אינה משחזרת את יכולת ההתאמה של עין צעירה. כל דגם הוא פשרה בין רוחב הראייה החדה לאיכות הראייה, במיוחד בלילה, בדומה למה שאנו מסבירים על נהיגה בלילה אחרי ניתוח פרסביופיה.

החלפת עדשה שקופה (PRELEX): מה חשוב לדעת

הסרת עדשה שעדיין שקופה היא פעולה בלתי הפיכה. סקירה עדכנית מזכירה שניתן לשקול ניתוח זה אצל מטופלים שנבחרו בקפידה, אך שיש להתייחס ברצינות לסיבוכים שלו [5]:

• פער בין התיקון המתוכנן לתיקון שהושג (הפתעה רפרקטיבית);
• הילות או סנוור הקשורים לעדשות מולטיפוקליות, ולעיתים הסתגלות לא מספקת של המוח;
• היפרדות רשתית, הסיבוך החמור ביותר, שיש לחשוש ממנו יותר אצל מטופלים צעירים ובעלי קוצר ראייה גבוה;
• בצקת מקולרית (נפיחות של האזור המרכזי ברשתית) או עכירות של הקופסית שעוטפת את השתל, שמטופלת לרוב בלייזר.

גם העיתוי חשוב: אצל אדם בשנות החמישים לחייו שהעדשה שלו שקופה, האיזון בין התועלת לסיכונים אינו זהה לזה של אדם מבוגר יותר עם קטרקט מתחיל. המאמר שלנו על ניתוח פרסביופיה אחרי גיל 60 מפרט מצבים אלה.

לייזר או עדשה: המנתח הוא שמציע

המטופל אינו צריך לבחור בעצמו בין לייזר לעדשה, וגם לא בין שני דגמי עדשות. במהלך הבדיקה שלפני הניתוח נבדקים כמה גורמים: שקיפות העדשה, מצב הרשתית, צורת הקרנית ועוביה, מספר המשקפיים ההתחלתי (קוצר ראייה, רוחק ראייה, אסטיגמציה), יובש בעיניים, הגיל וצורכי הראייה היומיומיים.

על סמך מדידות אלה, המנתח מציין אם ניתוח הוא סביר, איזה ניתוח הוא מציע, ומה ניתן לצפות באופן מציאותי, ללא הבטחה לתוצאה. אם נבחר לייזר, מהלך הניתוח מתואר בעמוד יום הניתוח ושכר הטרחה בעמוד התעריפים.

שאלות נפוצות: עדשות מושתלות ופרסביופיה

מקורות

1. Wolffsohn JS, Davies LN. Presbyopia: effectiveness of correction strategies. Progress in Retinal and Eye Research. 2019;68:124-143.
2. de Silva SR, Evans JR, Kirthi V, Ziaei M, Leyland M. Multifocal versus monofocal intraocular lenses after cataract extraction. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2016;12:CD003169.
3. Alió JL, Plaza-Puche AB, Fernández-Buenaga R, Pikkel J, Maldonado M. Multifocal intraocular lenses: an overview. Survey of Ophthalmology. 2017;62(5):611-634.
4. Kanclerz P, Toto F, Grzybowski A, Alió JL. Extended depth-of-field intraocular lenses: an update. Asia-Pacific Journal of Ophthalmology. 2020;9(3):194-202.
5. Medalle RS, Salmoral Lorenzo-Arroyo A, Alió del Barrio JL. Complications of refractive lens exchange. Archivos de la Sociedad Española de Oftalmología. 2026 (פורסם ברשת, אוקטובר 2026).
6. Karam M, Alkhowaiter N, Alkhabbaz A, et al. Extended depth of focus versus trifocal for intraocular lens implantation: an updated systematic review and meta-analysis. American Journal of Ophthalmology. 2023;251:52-70.
7. Daka Q, Henein C, Fang CEH, et al. Effectiveness of intraocular lenses designed to correct presbyopia after cataract surgery: an overview of systematic reviews. British Journal of Ophthalmology. 2025;109(12):1323-1329.

להרחבה

• הטכניקות: Presby-LASIK ו-Presby-PRK, עיקרון ומהלך;
• פתרונות וטיפולים: משקפיים, עדשות מגע, לייזר ועדשות מושתלות;
• הבדיקה שלפני הניתוח: מה נמדד לפני כל הצעה;
• האם אני מועמד?: הקריטריונים שנבדקים לפני ניתוח פרסביופיה;
• השוואה בין Presby-LASIK ל-Presby-PRK: ההבדלים בין שני הלייזרים.